<h1>תשב"ץ סימן רי"ד</h1>
<h2>דף כד.</h2>
אם שכח ביום טוב יעלה ויבוא מחזירין אותו בברכת המזון ובתפילה הן ביום הן בלילה לבד מחול המועד שאין מחזירין אותו בברכת המזון כי אם בתפילה וביום טוב נמי אינו חוזר כי אם בסעודת שחרית ושל לילה אבל אם אוכל פעם אחרת באמצע היום אינו חוזר. הג"ה ויש מפרשי' דאפילו ביום טוב אינו חוזר כי אם בלילה ראשונה של פסח ולילה ראשונה של סכות כדאמרינן יליף חמשה עשר מחג המצות מה להלן ליל ראשון חובה מכאן ואילך רשות אף כאן וכולי. והא דאמרינן בברכות ביום טוב מחזירין אותו בברכת המזון זהו דוקא בלילה ראשונה של פסח ושל סוכה כך פירשו בסוכה בתוספות שאנ"ץ דחובה. מיהו רבינו יהודה פסק דביום טוב מחזירין אותו אף ביום ובכל ימי חג המצות וחג הסכות. והא דאמרינן מכאן ואילך רשות היינו מחמת סוכה וכן בפסח מחמת מצה אבל מחמת י"ט חייב לאכול גם ביום טוב. ואם תאמר אם כן היכי משכחת לה דהוי רשות כיון שצריך לאכול מחמת י"ט יש לומר דשפיר משכחת לה כגון שאכל חוץ לסוכה בהיתר כגון שירדו גשמים צריך לאכול פת כזית בסוכה דומיא דפסח. ומהאי טעמא צריך ליזהר שלא לאכול סעודה ראשונה בליל סכות מבעוד יום עד שיהא ודאי לילה דילפינן חמשה עשר מחג המצות וכתיב בה במצה בערב תאכלו מצות על כן צריך שיאכל כזית משחשיכה בה. ונכון לאכול כל סעודת לילה הראשונה בסוכה אפילו ירדו גשמים דהא פרש"י דביום טוב מחזירין אותו בברכת המזון בין ביום בין בלילה כדקאמר טעמא משום דאי בעי לא אכיל ואע"ג דאסור להתענות בראש חדש ובחול המועד מכל מקום אי בעי לא אכיל פת אבל ביום טוב לא סגי דלא אכיל פת דומיא דשבת עכ"ל.
